במידה ואת חושבת על תהליך "שימור פוריות" (הקפאת ביציות) והתחלת לבצע את המחקר שלך, את כנראה נתקלת בהרבה מידע שיכול להיות מבלבל ומייאש. אל תיבהלי! אני כאן כדי לעשות קצת סדר בבלגן עם שמונה עובדות חשובות על הליך טיפולי זה שעשוי לשנות את חייך.
אבל לפני שנכנס לזה, מה זה הקפאת ביציות לשימור פוריות?
היא טכניקת שימור פוריות שבה מופקים זקיקים מהשחלות לאחר מכן שואבים את הביציות מתוך הזקיקים שבשחלות ומקפיאים אותן. כך שבעתיד ניתן יהיה להשתמש בהן בטיפולי הפריה חוץ גופית (IVF).
נתחיל בתפיסה מוטעית נפוצה: למרות שהקפאת ביציות עלולה להוריד ממך חלק מהמתח של הבאת תינוק לעולם בזמן שאינו מתאים לך (מבחינה אישית, רפואית, כלכלית וכדומה). אך, זו לא בהכרח דרך בטוחה להבטיח את פוריותך לנצח.
למה? לא כל הביציות שתקפיאי יהיו טובות דיין לאחר הפשרה – חשבי על איכות וגם על כמות במצב זה. כמות הביציות ששורדות את תהליך ההפשרה וניתן להפרות אותן בהצלחה תלוי בגיל בוא היית כשהקפאת אותן. בנוסף, הפוריות אכן משתנה עם הגיל, כך שאם תקפיאי את הביציות בגיל 25 ותשתמשי בהן בגיל 35, תצטרכי להתמודד עם מציאות ההתעברות וההיריון בגיל זה.
אלה אינם טיעונים בעד או נגד הקפאת הביציות שלך! רק את והרופא שלך יכולים להחליט אם זו ההחלטה הנכונה עבורך – אך חשוב לדעת מראש כי אין זה עניין של הקפאה ושכחה.
על פי האגודה האמריקאית לרפואת פוריות (ASRM), הזמן האופטימאלי להקפאת הביציות הוא בשנות ה -20 לחייכם ובתחילת שנות ה -30, כשעוד יש לך עתודה שחלתית גבוהה יותר (מספר גבוה של זקיקים בשחלות) וביציות בריאות\ איכותיות יותר. בדיקת פרופיל הורמונאלי (למשל, AMH ו- FSH) יכולה לספר לך רבות על מצב עתודת השחלות שלך ולעזור לך להחליט, יחד עם הרופא שלך, האם הקפאת ביציות מתאימה לך. יחד עם זאת, הקפאת ביציות אינה מומלצת לנשים מעל גיל 38.
תהליך ההכנה עלול להיות ארוך וכולל בתוכו סדרת בדיקות שונות, עוד לפני שמגיעים לחלק שבו הביציות בעצם מוקפאות. ראשית, תעשה בדיקת דם כדי להעריך את הרזרבה השחלתית שלך ולסנן למחלות זיהומיות. תעשה גם בדיקת אולטרסאונד כדי לראות מה קורה עם תפקוד השחלות הכללי שלך ומעקב אחר גדילת הזקיקים. לאחר מכן תצטרכי לקחת הורמונים סינתטיים המעוררים את השחלות שלך לגדל מספר רב של זקיקים (שקים המלאים בנוזלים ומאכלסים את הביציות שלך) ובמקביל, תרופות שימנעו ממך ביוץ לפני שאיבת הביציות.
לאחר שהאולטרסאונד אישר שהזקיקים מוכנים לשאיבת ביציות, הרופא יבצע את תהליך השאיבה יחד עם צילום אולטרסאונד טרנסווגינלי (כן, ניתן להרדים אותך בהליך זה). בדיקת אולטרסאונד מוחדרת לנרתיק שלך לאיתור הזקיקים הבוגרים. אז הרופא יכניס מחט ארוכה וחלולה דרך תעלת הנרתיק לשחלות, ואז ישאב את הביציות אחת אחת מתוך הזקיקים.
ניתן לשאוב מספר רב של ביציות בכל הליך סבב טיפול. זה אידיאלי מכיוון שזה נותן לך את הסיכויים הטובים ביותר לקבל ביצית בריאה ובוגרת שתאפשר הפריה. לאחר שאיבת הביציות (שלרוב לוקח פחות מ -30 דקות), הן מוקפאות במהירות בחנקן נוזלי כחלק מתהליך שנקרא "זגוגית". הקפאה מהירה על ידי חנקן נוזלי מעלה באופן דרמטי את שיעור ההישרדות של הביציות לעומת הטכנולוגיה הישנה יותר, שבא היתה "הקפאה איטית". מחקר שנערך בשנת 2009 גילה כי לביציות שהוקפאו בטכניקת "זגוגית" היו 91% הישרדות לעומת ביציות שהוקפאו לאט (כיום אף מרפאה לא משתמשת ב"הקפאה איטית" יותר), שהשיעור שלהן היה 61%.
לכל אישה גוף שונה וכל אחת מגיבה אחרת לתהליך. אבל התסמינים הבאים לאחר הקפאת ביציות הם תקינים לחלוטין ויחלפו עם הזמן:
ייתכן שתרצי לתזמן פסק זמן ליום שאיבת הביציות, אך לאחר ההליך סביר שתוכלי לחזור לעבודה ולהמשיך את הפעילות הרגילה תוך שבוע מקסימום. תשמרי מקיום יחסי מין לא מוגנים, אפשר להיכנס להריון לאחר ההליך מכיוון שיכולות להישאר מספר ביציות שלא נשאבו.
חשוב להיזהר מהתסמינים הבאים כיוון שהם יכולים להעיד על תסמונת גירוי יתר בשחלות (OHSS) – תגובה לתרופות הפוריות המקדמות ביוץ:
גרד רב, עקצוצים ותחושת שריפה בבטן תחתונה, אדמומיות, עלייה במשקל, נפיחות וכאב.
אולם הסבירות שתקבלי OHSS נמוכה בהרבה מכפי שהיתה בעבר-הודות לקביעת גורמי סיכון מזהים, מדידת רמות הורמון אנטי מולריות (AMH) לפני השימוש בתרופות לגירוי, והתאמה אישית של פרוטוקול ההורמונים שמכין אותך להליך שאיבת הביציות.
באופן כללי, יש צורך בנתונים נוספים כדי לדעת באמת את ההשפעות ארוכות הטווח של תהליך הקפאת הביציות. מכיוון שצריכת הורמונים לאורך זמן קשורה בסיכון מוגבר לסרטן השד. אבל המציאות היא שכרגע אנחנו פשוט לא יודעים.
# חולות סרטן (לפני כימותרפיה ו/או הקרנות).
# בעיית פוריות קשה אצל הגבר (בעיות באיכות תאי הזרע/ בעיות בספירת הזרע).
# נשים עם בעיות פוריות (אנדומטריוזיס).
# נשים הנמצאות לפני ניתוח להסרת השחלות אך עדיין רוצות להיכנס להריון בשלב מאוחר.
# נשים המראות סימנים לאל ווסת מוקדמת (הפסקת המחזור בגיל צעיר יחסית, נשאיות X -שביר).
אם את שוקלת הקפאת ביציות, כדאי שתכיר את עלויות ההליך ומה הביטוח שלך עשוי לכסות או לא. בישראל כיום, העלות של מחזורי הקפאת ביציות היא בין 18,000 ₪ ל- 25,000 ₪ עבור 4 מחזורי טיפול או שאיבה של 20 ביציות (תלוי במרכז הרפואי בוא את מבצעת את הטיפולים ובעלות הרופא המטפל). ואם תחליטי להשתמש בביציות מאוחר יותר, העלויות של הפריה חוץ גופית משתנות, אבל את יכולה להגיע לעלויות מצטברות של 25,000 ₪ עד 50,000 ₪. מרפאות רבות מציעות אפשרויות וחבילות טיפול שונות.
הכיסוי לטיפולי פוריות מתחלק לשניים, במידה ויש בעיה רפואית (כפי שצוין בסעיף 5) קופות החולים יממנו את רוב ההליך הרפואי. במידה והאישה מעוניינת לעשות "הקפאת ביציות חברתית" (זאת אומרת נשים שעדיין לא נישאו ומעוניינות לשמר את פוריותן או נשות קריירה אשר אינן רוצות להיכנס להריון אך רוצות לדחות את ההורות ובמקביל לשמר את פוריותן). היא תיסע בכל עלויות הטיפול בעצמה או דרך חברת ביטוח הבריאות הפרטית אשר תיסע ברוב העלויות.
מהם ההבדלים? ביציות אינן מופרות, ואילו עוברים הם ביציות שהופרו על ידי זרע. הקפאת הביציות מציעה אפשרויות נוספות מאחר ואינך יודעת מי עומד להפרות את הביציות בעתיד (בן זוגך או דרך תרומת זרע).
הקפאת עוברים היא שימושית אם יש לך בן זוג או תורם. יחד עם זאת חשוב לתכנן מה יקרה לאותם עוברים אם תסיימי את מערכת היחסים שלך עם האדם שזרעו שימש להפריית הביציות?
אותן סוגיות חלות על כמה ישרדו מהקפאה? כמה יגרמו להריון מוצלח? – בין אם את מתמודדת עם עוברים או עם ביציות. לכן, בסופו של דבר, התשובה מה לעשות היא בינך, לשותף (אם יש לך כזה), ובין הצוות המטפל שלך.
ברור ומובן הקושי של קבלת החלטות לגבי פוריותך. לכן, חשוב להתחיל עם בדיקות שגרתיות כמו פרופיל הורמונאלי, אולטרסאונד בטן תחתונה ובדיקות של רזרבה שחלתית כדי להבין מה מצבך הרפואי מבחינת פוריות ולקבל החלטות מושכלות יחד עם הרופא נשים שלך.